שעת האל - הדיסק החדש שלנו
אנו שמחים להציג בפני הקהל הרחב את הדיסק החדש שלנו, איתו אנחנו מסכמים את העונה המלאה הראשונה שלנו. בדיסק שתי יצירות אהובות מאת באך: המוטט רי"ב 227 "ישוע שמחתי", והקנטטה רי"ב 106 "שעת האל היא הטובה מכולן". את הדיסק הקלטנו בקאפלה היפהפיה של ההוספיס האוסטרי בעיר העתיקה בירושלים.
|
הזמינו עכשיו עותק משלכם: 054-3926437. עלות הדיסק: 60 ₪ לעותק + 10 ₪ דמי משלוח. תוכלו גם לרכוש עותק דיגיטלי של האלבום באחד מהאתרים הבאים:
מוטט רי"ב 227 "ישוע שמחתי"
יצירה זו, אחת מיצירות המופת הגדולות של באך, היא אחת מהיצירות האלה בהן באך "נותן בראש" מהתחלה ועד הסוף. המוטט בנוי מ-11 פרקים הערוכים באופן סימטרי: הפרק הראשון מקביל לאחרון, השני מקביל לעשירי, השלישי לתשיעי, וכולי, כאשר מרכז היצירה הוא הפרק השישי, אשר כתוב כפוגה.
עוד פרט חשוב לגבי המבנה: היצירה משלבת לסירוגין בתים מתוך הכוראל "ישוע שמחתי" (טקסט מאת יוהאן פראנק, מנגינה מאת יוהאן קרוגר), ופסוקים מתוך איגרת אל הרומיים פרק ח.
הטקסט הוא מאוד דרמטי (וכך גם המוזיקה של באך) והוא עוסק בנושא שחוזר שוב ושוב בתאולוגיה הלותרנית: הרצון לחוות מוות בבשר על מנת לקבל חיי רוח. מדובר כמובן (זו לפחות ההבנה שלי) במטאפורה: הרצון להגיע לחוויה רוחנית של החיים, שמתעלה מעל הקיום הגשמי. אנחנו צריכים לזכור שהקיום הגשמי בתקופתו של באך היה לא פשוט: מוות ומחלה היו דברים שכולם היו צריכים להתמודד איתם מדי יום - באך עצמו שכל עשרה מתוך עשרים מילדיו, וגם את אשתו הראשונה.
כבר כתבתי בעבר על הזירה הפנימית בקנטטות של באך, דרמה שמתרחשת בתוך הנשמה, בתוך ההוויה האישית, בין כוחות הנפש השונים: טוב, רוע, פחד, קנאה, זעם, גאווה, ענווה, חמלה וכו'. גם במוטט הזה אני מוצא לכך ביטוי. לא מדובר במוטט רגיל - יצירה מקהלתית שמשלבת מספר פסוקים מתוך הברית הישנה או החדשה במספר פוגות העוקבות אחת אחר השניה.
כאן יש ביטוי אישי, התרסה של המאמין כלפי כוחות הרוע: "הלאה, הדרקון הזקן! הלאה, מלתעות המוות! הלאה, הפחד מאלה! זעם, עולם, ונתר עליי! כאן אעמוד ואשיר בבטחה גמורה. עוצמת האל עליי תגן." בין הבתים הרוגשים האלה של הכוראל, מוכנסים הפסוקים מהאיגרת אל הרומיים ובהם אחד מהעקרונות החשובים של הנצרות: "על-כן עתה אין-אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע, המתהלכים שלא כבשר אלא לפי הרוח."
המוטט כתוב לחמישה קולות: שני סופרנים, אלט, טנור ובאס, ללא כל תפקידי ליווי, אך רוב פרקי הכוראל כתובים לארבעה קולות, ושני פרקים (הרביעי והשמיני) כתובים לשלושה קולות. כמנהגו, גם כאן באך משתמש בכל טכניקת כתיבה אפשרית ומערב ז'אנרים שונים: כוראל, טריו-סונטה, ופוגה, כאשר הפרק היוצא דופן הוא הפרק התשיעי, הכתוב ככוראל-פרלוד לשני סופרנים וטנור, עם מנגינת הכוראל באלט בגרסא קצת שונה מזו אשר מופיעה בפרקים האחרים.
את המוטט אנו מבצעים כהרגלנו עם זמרים בודדים, ודבר זה כבר מביא לתובנות חדשות לגבי המוזיקה - היא הופכת להיות הרבה יותר אישית, ומבחינות רבות היא הרבה יותר "מדברת" - במובן הרטורי של המילה.
אני מקווה שבעקבות הפוסט הזה הצלחתי להכניס קצת משמעות בתכנית הזו, ו"להכין" אתכם לקונצרט. שימו לב: זו תכנית חד פעמית, ובאמת מומלץ לבוא ולהקשיב. נ.ב. לאלה מכם שיבואו מובטחת עוד הפתעה קטנה מאת באך.
קנטטה רי"ב 106 "שעת האל היא הטובה ביותר"
הקנטטה רי"ב 106, הידועה גם בשם "אקטוס טרגיקוס", היא אולי הבשלה והמרשימה ביותר שבכל יצירותיו המוקדמות של באך. הקנטטה, שנכתבה ככל הנראה ללוויה (כך ניתן לשער לפי נושאה), כתובה להרכב הלא-אופייני של 4 זמרים, שתי חליליות, שתי ויולות דה גמבה, וקונטינואו. כשהגמבה מופיעה אצל באך, זה סימן שהמוות קרב - כך בפאסיונים שלו, כך בקנטטה 198 (ה-Trauer Ode), וכך גם ביצירה זו.
היצירה נפתחת ב"סונטינה", בה הגמבות נאנחות והחליליות כאילו אומרות: "זו העת, כאן נגמר". הרעיון המרכזי של הטקסט מבוסס על הקונפליקט בין הברית הישנה והברית החדשה. המוות מקושר עם הברית הישנה: "זו הברית העתיקה: אדם, עליך למות!", ואילו החיים - חיי הנצח - עם זו החדשה: "כן, בוא, האדון ישוע, בוא!" הרעיון של המוות כדבר מיוחל, בעקבותיו באים החיים האמיתיים וחסרי הדאגה של המאמין הנוצרי מופיע שוב ושוב בתאולוגיה הלותרנית וכמובן גם במוזיקה הלותרנית, אך דומה שבקנטטה זו מצליח באך למצות את היופי הגלום - כך על פי האמונה הלותרנית - ברגע המוות עצמו. המנטרה החוזרת של הסופרן: "בוא, אדון ישוע, בוא!" מסתיימת בדממה ארוכה, כאילו היתה שירת הנשמה שזה עתה עזבה את גופו של אדם.
הטקסט לקנטטה עמוס ציטוטים ופרפראזות: פסוקים מתוך מעשי השליחים, ישעיה לח ("כי מת אתה ולא תחיה"), תהילים צ ("למנות ימינו כן הודע"), והבשורה על פי לוקאס, וגם ציטוטי כוראלים: "בשלום ובשמחה אלך לשם" הידוע של מרטין לותר, וכן הכוראל "בך בטחתי, אדוני" של אדם רויזנר, אשר עם הבית האחרון שלו מסתיימת הקנטטה, עם פוגה מרהיבה במיוחד על הדוקסולוגיה: "דרך ישוע המשיח, אמן."
מוטט רי"ב 227 "ישוע שמחתי" |
Motet BWV 227 "Jesu, meine Freude" |
|
ישוע, שמחתי, / מרעה ליבי, / ישוע, אוצרי, / אה עד מתי, אה עד אימתי / יהא הלב חרד / ומכסף אליך! / שה האלהים, חתן השמחה, / יותר ממך על האדמה / לא יהא דבר יקר לי. |
Jesu, meine Freude, / Meines Herzens Weide, / Jesu, meine Zier, / Ach wie lang, ach lange / Ist dem Herzen bange / Und verlangt nach dir! / Gottes Lamm, mein Bräutigam, / Außer dir soll mir auf Erden / Nichts sonst Liebers werden. |
|
על-כן עתה אין-אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע (המתהלכים שלא כבשר אלא לפי הרוח). |
Es ist nun nichts Verdammliches an denen, die in Christo Jesu sind, die nicht nach dem Fleische wandeln, sondern nach dem Geist. |
|
תחת מטרייתך / חופשי אני מכל הסערות / אשר מעוללים אוייבי. / גם אם השטן ירחרח, / האויב יתמרמר, / ישוע יעמוד לצידי. / גם אם רעם וברק ירגשו, / גם אם חטא ושאול יצרחו: / ישוע עלי יכסה. |
Unter deinem Schirmen / Bin ich vor den Stürmen / Aller Feinde frei. / Laß den Satan wittern, / Laß den Feind erbittern, / Mir steht Jesus bei. / Ob es itzt gleich kracht und blitzt, / Ob gleich Sünd und Hölle schrecken: / Jesus will mich decken. |
|
כי תורת רוח החיים אשר במשיח ישוע הוציאה אתי לחפשי מתורת החטא והמות. |
Denn das Gesetz des Geistes, der da lebendig macht in Christo Jesu, hat mich frei gemacht von dem Gesetz der Sünde und des Todes. |
|
אל מול הדרקון הזקן, / אל מול מלתעות המוות, / אל מול הפחד מהם! / זעם, עולם, ונתר עליי, / כאן אעמוד ואשיר / במנוחה בטוחה לגמרי. / עוצמת האל עליי תגן; / אדמה ושאול ישתתקו, / גם אם ישאגו. |
Trotz dem alten Drachen, / Trotz des Todes Rachen, / Trotz der Furcht darzu! / Tobe, Welt, und springe, / Ich steh hier und singe / In gar sichrer Ruh. / Gottes Macht hält mich in acht; / Erd und Abgrund muss verstummen, / Ob sie noch so brummen. |
|
ואתם אינכם בבשר כי אם-ברוח אם-אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין-בו רוח המשיח הוא איננו שלו. |
Ihr aber seid nicht fleischlich, sondern geistlich, so anders Gottes Geist in euch wohnet. Wer aber Christi Geist nicht hat, der ist nicht sein. |
|
הלאה כל המחמדים! / אתה הוא עונגי, / ישוע, תשוקתי! / הלאה כיבודים ריקים, / אין לי כל שימוש בכם, / הישארו לא-ידועים לי! / סבל, מצוקה, צלב, בושה ומוות / כל כמה שאתייסר, / לא יפרידו ביני לישוע. |
Weg mit allen Schätzen! / Du bist mein Ergötzen, / Jesu, meine Lust! / Weg ihr eitlen Ehren, / Ich mag euch nicht hören, / Bleibt mir unbewusst! / Elend, Not, Kreuz, Schmach und Tod / Soll mich, ob ich viel muss leiden, / Nicht von Jesu scheiden. |
|
ואם-המשיח בקרבכם הגוף מת בגלל החטא והרוח חיים בגלל הצדקה. |
So aber Christus in euch ist, so ist der Leib zwar tot um der Sünde willen; der Geist aber ist das Leben um der Gerechtigkeit willen. |
|
לילה טוב, חיים, / מה שהעולם מציע, / אינו מספק אותי. / לילה טוב, חטאים, / הישארו רחוקים מכאן, / אל תתקרבו אל האור! / לילה טוב, גאווה ויפעה! / לכל החיים החוטאים, / לילה טוב אומר. |
Gute Nacht, o Wesen, / Das die Welt erlesen, / Mir gefällst du nicht. / Gute Nacht, ihr Sünden, / Bleibet weit dahinten, / Kommt nicht mehr ans Licht! / Gute Nacht, du Stolz und Pracht! / Dir sei ganz, du Lasterleben, / Gute Nacht gegeben. |
|
ואם-ישכן בקרבכם רוחו של המעיר את-ישוע מן-המתים המעיר את-המשיח מן-המתים הוא גם את-גויותיכם המתות יחיה על-ידי רוחו השכן בקרבכם. |
So nun der Geist des, der Jesum von den Toten auferwecket hat, in euch wohnet, so wird auch derselbige, der Christum von den Toten auferwecket hat, eure sterbliche Leiber lebendig machen um des willen, dass sein Geist in euch wohnet. |
|
היעלמו, רוחות אבלות, / כי אדון השמחה שלי, / ישוע, נכנס הנה. / אלה האוהבים את האל, / גם סבלותיהם / לעונג יהפכו. / כאן אהיה מטרה ללעג, / אך אתה תשאר גם בסבלי, / ישוע, שמחתי. |
Weicht, ihr Trauergeister, / Denn mein Freudenmeister, / Jesus, tritt herein. / Denen, die Gott lieben, / Muss auch ihr Betrüben / Lauter Zucker sein. / Duld ich schon hier Spott und Hohn, / Dennoch bleibst du auch im Leide, / Jesu, meine Freude. |
קנטטה רי"ב 106 "שעת האל היא הטובה ביותר" |
Cantata BWV 106 "Gottes Zeit ist die allerbeste Zeit" |
|
שעת האל היא הטובה ביותר. / בו נחיה, ננוע ונהיה, כל עוד ירצה. / בו נמות בשעה הנכונה, כאשר ירצה. |
Gottes Zeit ist die allerbeste Zeit. / In ihm leben, weben und sind wir, solange er will. / In ihm sterben wir zur rechten Zeit, wenn er will. |
|
אה, אדון, למדנו לדעת כי עלינו למות, וכך נחכים. |
Ach, Herr, lehre uns bedenken, dass wir sterben müssen, auf dass wir klug werden.. |
|
הכן ביתך; כי עליך למות ולא להישאר בחיים. |
Bestelle dein Haus; denn du wirst sterben und nicht lebendig bleiben. |
|
זו הברית העתיקה: אדם, עליך למות! / כן, בוא, האדון ישוע, בוא! |
Es ist der alte Bund: Mensch, du musst sterben! / Ja, komm, Herr Jesu, komm! |
|
בידיך אפקיד רוחי; / אתה גאלתני, אדון, אתה האל הנאמן. |
In deine Hände befehl ich meinen Geist; / du hast mich erlöset, Herr, du getreuer Gott. |
|
היום תהיה עמדי בגן העדן. / בשלוה ובגיל אלך לשם / ברצון האל / ינוחמו ליבי וחושיי, / שלווים ושוקטים. / כפי שהבטיח לי אלוהיי: / המוות יהיה שנתי. |
Heute wirst du mit mir im Paradies sein. / Mit Fried und Freud ich fahr dahin / In Gottes Willen, / Getrost ist mir mein Herz und Sinn, / Sanft und stille. / Wie Gott mir verheißen hat: / Der Tod ist mein Schlaf geworden. |
|
תהילה, שבח, כבוד ותפארת / לך האל האב והבן יוכנו, / בשם רוח הקודש! / כח האל / יתן לנו את הניצחון / דרך ישוע המשיח, אמן. |
Glorie, Lob, Ehr und Herrlichkeit / Sei dir, Gott Vater und Sohn bereit, / Dem heilgen Geist mit Namen! / Die göttlich Kraft / Mach uns sieghaft / Durch Jesum Christum, Amen. |
ENGLISH
РУССКИЙ
