המוזיקה הקסומה הזאת, בשיתוף פעולה מרהיב של אנסמבל מיתר וסולני באך הישראלים ששרו וניגנו במיטבם, הקריינות החביבה של חיותה דביר, האווירה - כל אלה היו ערב של תרבות ישראלית נדירה.

"סולני באך הישראלים" היא קבוצת מוסיקאים קטנה שחוברה לה יחדיו ב-2008 והוכיחה כבר את יכולתה בביצועים שנרקחים ומוגשים בגישה של "מודעות היסטורית" - שם מסובך אך מדויק יותר ל"בארוקיזם" או "אותנטיות" (בין השאר שרו חברי האנסמבל ואף הוציאו בדיסק גרסה מצוינת ל"ישו שמחתי", המוטט האהוב והידוע מכולם). הקונצרט השבוע הוא צעד נוסף בפרויקט שיימשך שנים; דרך שלאורכה נתוודע, בקונצרטים פומביים, ליצירות קוליות מופלאות של באך שלא הצטלצלו בארץ מעולם.

כן ירבו קונצרטים כאלו- נגינה מעודנת, יופי חגיגי ומשמח, רפרטואר מלא השראה! הקונצרט הערב של אנסמבל סולני באך הישראליים בניהולו המוזיקלי של שרון רוזנר כלל שלוש יצירות פרי עטו של באך, לא גרנדיוזיות במיוחד ולא סופר פופולריות: הטריו סונטה בסול רי"ב 1039, הקנטטה מס' 184 ("אור גיל מיוחל") והמיסה הקצרה בלה מז'ור. הביצוע המוזיקלי של האנסמבל קלע בול למה שמשדרת המוזיקה הזו, ובאך שלעתים קרובות מדי מבוצע בצורה קשוחה, אימתית ומרוחקת- העלה חיוך.

לא בכל יום בא לישראל חלוץ, אדם שהמונח "מהפכה" מגדיר בנאמנות את מה שחולל בתחום הביצוע המוסיקלי. ההתרגשות גואה אפוא לקראת הקונצרטים המתקרבים בהובלת הכנר-המנצח הבלגי סיגיסוולד קאוקן: להאזין ל"יוהנס פסיון" בהשתתפותו, ביצוע שהוא פרי עבודתו עם אנסמבל "סולני באך הישראלים", משמע להיות עד למלה האחרונה בתפישת באך ומוסיקת הבארוק בכלל, ולהתוודע אל המוסיקה בביצוע הכי קרוב לביצועה בימיה. הקונצרטים בהשתתפות קאוקן יתקיימו הערב בכנסיית סנט ג'ון בחיפה, מחר במרכז ענב בתל אביב וביום ראשון בדורמיציון בירושלים.

כל כך טבעי להביא יצירה כזאת בביצועים חוזרים, אבל עובדה: ביצוע הקנטטה "אברי ישוע שלנו" מאת בוקסטהודה הוא אירוע נדיר על במותינו. אמש חזרה היצירה המיוחדת הזאת - אמנות ואומנות בנות אמונה נוצרית תמימה - והצטלצלה כאן (ליתר דיוק, חמישה מתוך שבעת חלקיה). זה נעשה הפעם במתכונת של זמר אחד לכל קול, כנהוג בקונצרטים של "סולני באך הישראלים"...

רמת הביצוע היתה גבוהה, ומן העושים במלאכה אזכיר (לא מפני שלאחרים לא מגיע) את הכנר מתן גבעול ואת אחיו עירא, בוויולה דה-גמבה, ומן הזמרים את הסופרן הדס פארן, שהעלתה את הקונצרט באריה "היפתח ללבי", בסיום קנטטה 61, לשיא הצפוי והמתבקש.

כל הכבוד לשרון רוזנר ולאנסמבל סולני באך הישראלים! בדיסק החדש של ההרכב שיצא לאחרונה בהוצאה עצמית מגישים המוסיקאים הישראלים הצעירים שתי יצירות של באך המוטט "ישוע שמחתי" והקנטטה "שעת האל היא הטובה בשעות" בביצוע מרשים ומעורר התפעלות. לא צריך להרחיק לאירופה כדי ליהנות מביצועי באך ברמה הגבוהה ביותר.

רוזנר מנצח ההרכב דוגל בגישה שמוותרת על מקהלה ומסתפקת בזמר אחד לכל קול גישה מקובלת למדי כיום בעולם. במוטט "ישוע שמחתי" מגדיל רוזנר לעשות ומוותר גם על הכפלת הקולות בכלי נגינה כנהוג ומגיש ביצוע א-קפלה לחמישה סולנים. התוצאה מרהיבה. הוויתור על המקהלה מוליד ביצוע אינטימי צלול וממוקד המבנים הרבקוליים האדירים שטווה באך נשמעים בבהירות רבה דווקא כשמבצעים אותם ארבעה או חמישה זמרים בלבד ולא מקהלה גדולה.

הצרה היא שבגישה זו עלול להישמע היטב כל פגם קטן אצל הסולנים. וראו זה פלא האנסמבל הישראלי המופלא שהתקבץ סביב רוזנר חף כמעט לגמרי מפגמים! הגישה "הרזה" מבליטה את יפי הקולות ואת ההולכה הבטוחה והזורמת של רוזנר. הסולנים המעולים המשתתפים בביצוע הם זמרות הסופרן הדס פארן ודניאלה סקורקה האלט אביטל דרי הטנור דוד נורטמן והבס יאיר פולישוק. בקרב הנגנים ראויים לציון נגני הוויולה דה גמבה עירא גבעול ורוזנר עצמו שמפליאים לנגן את קטעי הגמבה היפים השזורים לאורכה של הקנטטה.

קנטטה מס' 147 של באך, יצירה ארוכה שמבטאת דתיות תמימה, תבוצע מחר באולם ענב בתל אביב בקונצרט פתיחת העונה של "סולני באך הישראלים". קבוצה זו, שמנצחה הוא שרון רוזנר - ואשר את אגפה הווקאלי מאיישים הסופרן הדס פארן, האלט אביטל דרי, הטנור דוד נורטמן והבריטון יאיר פולישוק - כבר הוכיחה את יכולתה בביצוע קנטטות של באך בגישה המכונה באנגלית OVPP: הזמרים הסולנים שרים גם את תפקידי המקהלה, "קול אחד לכל תפקיד".

הקבוצה מציעה השנה שתי סדרות למנויים. הראשונה, "קול הנשמה" במרכז ענב, היא סדרה ליטורגית עם דגש על באך, קונצרט שמוקדש לבוקסטהודה וערב במרץ בו יבוצע היוהנס-פסיון בניצוח זיגוסוולד קויקן. השנייה, נועזת יותר ומסקרנת, נקראת "מוזיקה אחרת" ותציג, בחמישה קונצרטים התיבה ביפו, רפרטואר שלא מושמע כאן הרבה. תוכנית אחת מוקדשת לג'זואלדו, לוצסקי וד'אינדיה. אחרת משלבת באך עם יצירות חדשות. שתיים, מוזיקה לוויולה דה גמבה. כל אחת מהסדרות היא מתנה מהנה. שתיהן ביחד, פסטיבל מוזיקה שנתי.

זה היה קונצרט גדוש, מיוחד במינו, שרגעים אחדים בו השאירו את המאזינים פעורי אוזן מתדהמה. מיוחד במינו - בגלל ההתנסות ביצירות ווקאליות של באך בשקיפות רב-קולית מיטבית, מבוצעות בפי ארבעה זמרים, עם אנסמבל כלי מצומצם, במרחק מטרים ספורים מהקהל.

אנסמבל “סולני באך הישראלים” בניצוחו של שרון רוזנר (ארבעה זמרים וקבוצת נגנים בכלים אותנטיים), אשר כבר הוכיח את יכולתו להגיש יצירות קוליות של באך בשקיפות רב-קולית מרשימה, יבצע השבוע שתי קנטטות של באך שאינן נמנות עם אלה הנשמעות תדיר, והן מס’ 165 (“מרחץ קדוש של רוח ומים”) ומס’ 44 (“יגרשו אותכם מבתי הכנסת”)…

אנסמבל סולני באך הישראלים מבוסס על קבוצת נגנים וזמרים קבועה, שעובדת כבר תקופה ארוכה יחד. שמות גדולים מחו”ל הם לא מביאים, ולדברי רוזנר יש לזה סיבה: “אני מעדיף לעבוד עם הרכב קבוע וזמרים ישראלים. אנחנו עובדים יחד, וזה כמו משפחה. ברור שיהיה לי הרבה יותר קל למכור קונצרטים עם כוכב מחו”ל, אבל אז יהיה לנו פחות כיף. מכירת קונצרטים זה לא העניין העיקרי שלנו. אנחנו לא עושים את הפרויקט הזה כדי להתעשר. מה שמניע אותי זו ההרגשה שאני עושה את המוזיקה שאני מאמין בה. אני לא מעוניין לרדוף אחרי טעם הקהל, אלא לנסות לשנות את הטעם שלו לכיוון הדברים שאני מאמין בהם.

הקהל שזרם בהמוניו למרכז ענב בתל אביב ידע מה הוא עושה. התוכנית שהציעו “סולני באך הישראלים” הייתה כל כך יפה,עד שמאות אנשים הרגישו שאירוע כזה פשוט אסור להם להחמיץ. התוכנייה הציגה בבקיאות ודיוק, ובלשון השווה לכל נפש, את הרגע ההיסטורי-סגנוני שעלה מהרפרטואר: תחילת הקריירה של יוהן סבסטיאן באך, והצעד הסגנוני הדרמטי הראשון שלו, כפי שמשתקף בארבע קנטטות מוקדמות. הרמה המוזיקלית הגבוהה שהתגלתה לאורך הערב גרמה תענוג לקהל. שרון רוזנר היה הגיבור הראשי: מנצח שכולו קצב ורגישות, שהחיה את המוזיקה העתיקה מתוך הבנה ואהבה שהקרינו על כולם. ארבעה סולנים מעולים עמדו לרשותו, והציגו ליגה אחרת בביצוע: גם כאנסמבל, וגם בתפקידם כסולנים, הביאו הארבעה את כל היופי בקולותיהם.

ההדהוד בכנסייה מייצר חוויה מוסיקלית שונה לגמרי מאשר באולמות קונצרטים סטנדרטיים. חוויה שונה לא רק למאזינים אלא גם למבצעים, שצריכים לעבוד עם ההדהוד ולא נגדו, ולהתחבר לאיזשהו צליל שכבר קיים באולם…

…תענוג לשמוע את ההרכב הזה. שימוש בסולנים במקום במקהלה הוא עניין שנוי במחלוקת בקרב חובבי באך, אבל באבו גוש זה עבד מצוין. המודל המצומצם הצליח גם הודות לאקוסטיקה המהדהדת, אבל בעיקר בזכות האיכות הקולית של הסולנים. ארבעתם היו מעולים אחד-אחד, והציגו קולות יפים והבנה סגנונית אמיתית. גם הליווי הכלי היה מקצועי וזורם…

…ההרכב החדש השני הוא “סולני באך הישראלים”, בניצוחו של שרון רוזנר. הרכב זה יורה בפסטיבל הקרוב את יריית הפתיחה לפרויקט שאפתני - ביצוע מחזור הקנטטות של באך בכלי תקופה ובגישת ביצוע אותנטית. ארבעת הסולנים בביצוע ישירו גם את תפקיד המקהלה, כפי שהיה מקובל בתקופת באך. כדאי לשים לב לזמרת הסופרן הסולנית בהרכב, הדס פארן, שהיא מוזיקאית מרגשת עם קול יפהפה. גם המלווים הם מטובי מבצעי המוזיקה המוקדמת בארץ.

מחו”ל יגיעו למרכז הרביעייה הדורית מבריטניה ורביעיית איזאי מצרפת, שתיהן מעולות ומוכרות היטב לקהל הישראלי. המרכז יארח השנה גם כמה מההרכבים הישראלים החשובים ביותר, שחלק מנגניהם פעילים בעיקר בחו”ל ומגיעים לארץ לגיחות קצרות. ביניהם יופיעו בעונה הקרובה טריו מונדריאן, הפרויקט הקאמרי הישראלי, הרביעייה העכשווית, רביעיית כרמל, אנסמבל מיתר ואחרים. המרכז יארח השנה גם את “סולני באך הישראלים”, הרכב קולי וכלי מצוין שיבצע ארבע מהקנטטות היפות ביותר של באך בכלי תקופה.

יש משימה מוסיקלית שרבים שואפים להשיגה, אבל רק מעטים מצליחים לגייס את התעוזה המוסיקלית ואת משאבי ההפקה כדי להגשים זאת: ביצוע כל הקנטטות שהלחין יוהן סבסטיאן באך. בימי באך היה זה דבר טבעי: המלחין, כאחראי על השגרה הדתית-מוסיקלית בחצר הפטרון שלו או בעירו, נקרא לספק בכל יום ראשון יצירה מוסיקלית טקסית שתתאים ללוח השנה הלותרני.

לבאך, כמו לכל מלחיני תקופתו, זה היה חלק מדרישות התפקיד, והוא אכן הלחין יותר מ-300 יצירות כאלה, שמהן שרדו כ-200 שנקראו קנטטות ונועדו ללוות את הטקס הקדוש בכל יום ראשון, בשירה ובנגינה. כיום, לעומת זאת, נראית המשימה הרקוליאנית: “היו לו יומיים לכתוב ויומיים לעשות חזרות, עם אנסמבלים וזמרים לא הכי משובחים”, אומר נגן הוויולה דה-גמבה והמנצח שרון רוזנר, “והוא הצליח להכניס ליצירות הללו את כל חידושי זמנו ובעיקר הדרמה וההבעה של האופרה - עם רצ’יטטיווים ואריות חדשניות, וציור בצלילים של מלים. אנחנו עושים דרך ארוכה כדי להבין את כל זאת, ללכת אל העבר, להביע היום את מה שאז היה מובן מאליו, סגנון חי ועכשווי”.