שבת 20/03/2010 בשעה 12:00
אולם זוננפלד, אוניברסיטת בן גוריון
במסגרת הסדרה הקאמרית של הקתדרה באר שבע. למידע נוסף התקשרו: 08-6290008.
רביעי 24/03/2010 בשעה 20:30
הכירו את המוזיקה!
האם הבוכיה
- הדס פארן: סופרן •
- אביטל דרי: אלט •
- דוד נורטמן: טנור •
- יאיר פולישוק: באס •
- יגאל קמינקא: אבוב •
- רחל רינגלשטיין: כינור •
- הדס פבריקנט: כינור •
- קטיה פולין: ויולה •
- עירא גבעול: ויולונצ'לו •
- זהר שפי: עוגב •
- מנצח: שרון רוזנר
יוהאן סבסטיאן באך (1685-1750)
כוראל מתוך קנטטה רי"ב 21 שובי נפשי למנוחיכי
קנטטה רי"ב 166 אנה תלך?
ג'ובאני בטיסטה פרגולזי (1710-1736)
סטאבט מאטר
בקונצרט בבאר-שבע מצטרף אל סולני באך הישראלים המנדוליניסט יקי ראובן, אשר יבצע שני קונצ'רטי למנדולינה ותזמורת מאת באך ופרגולזי.
על התכנית
התכנית הקרובה במחזור הקנטטות של באך מוקדשת לתקופת הפסחא, החג המרכזי בלוח השנה הנוצרי, בו על פי האמונה הנוצרית ישוע קם לתחייה שלושה ימים לאחר שנצלב. בתכנית הפעם אנו מאירים בזרקור על הזמרים הנפלאים שלנו - הדס, אביטל, דוד, ויאיר - אשר ישירו בעיקר אריות. המשיכו לקרוא...
כוראל רי"ב 21/9 |
Choral BWV 21/9 |
|
שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי. מה יועילו לנו אלה הקינות הכבדות, / מה יועילו לנו היגון והיבבה? / מה יועיל לנו, שבכל בוקר / נקונן על מר גורלנו? / אנו את צלבנו וייסורינו / אך מעצימים דרך אומללותנו. אל נא תחשוב, בלהט סבלך הקשה / ,כי אלוהים נטש אותך, / וכי האל את היושבים בחיקו / באושר תמידי יזין. / הזמן משנה רבות / ומועיד לכל אחד את סופו. |
Sei nun wieder zufrieden, meine Seele, denn der Herr tut dir Guts. Was helfen uns die schweren Sorgen, / Was hilft uns unser Weh und Ach? / Was hilft es, dass wir alle Morgen / Beseufzen unser Ungemach? / Wir machen unser Kreuz und Leid / Nur größer durch die Traurigkeit. Denk nicht in deiner Drangsalshitze, / Dass du von Gott verlassen seist, / Und dass Gott der im Schoße sitze, / Der sich mit stetem Glücke speist. / Die folgend Zeit verändert viel / Und setzet jeglichem sein Ziel. |
קנטטה רי"ב 166 |
Cantata BWV 166 |
1. אריה |
1. Aria |
|
אנה תלך? |
Wo gehest du hin? |
2. אריה |
2. Aria |
|
אני כלפי מרום אתבונן / ולעולם לא אתן את ליבי. / גם כי אלך וגם כי אעמוד, / כך תשאר השאלה בדעתי: / אדם, הו אדם, אנה תלך? |
Ich will an den Himmel denken / Und der Welt mein Herz nicht schenken. / Denn ich gehe oder stehe, / So liegt mir die Frag im Sinn: / Mensch, ach Mensch, wo gehst du hin? |
3. כוראל |
3. Choral |
|
אני מבקש ממך, אדון ישוע המשיח, / החזיקני במחשבותיי / ואל תתן לי לעולם / לסור מאמונה זו, / אלא להתחזק ביראה, / עד שהנשמה תבוא אל קינה / אשר בשמים. |
Ich bitte dich, Herr Jesu Christ, / Halt mich bei den Gedanken / Und lass mich ja zu keiner Frist / Von dieser Meinung wanken, / Sondern dabei verharren fest, / Bis dass die Seel aus ihrem Nest / Wird in den Himmel kommen. |
4. רצ'יטטיב |
4. Recitativo |
|
כמו הגשם אשר חולף במהרה / וצבעים רבים אשר יתפוגגו, / כך חולף לו האושר בעולם, / אשר יש אנשים אשר יאחזו בו; / כי גם פעמים יראה אדם, / כי האיר לו המזל פנים, / אז גם אם הימים טובים / לפתע מכה השעה האחרונה. |
Gleichwie die Regenwasser bald verfließen / Und manche Farben leicht verschießen, / So geht es auch der Freude in der Welt, / Auf welche mancher Mensch so viele Stücken hält; / Denn ob man gleich zuweilen sieht, / Dass sein gewünschtes Glücke blüht, / So kann doch wohl in besten Tagen / Ganz unvermut’ die letzte Stunde schlagen. |
5. אריה |
5. Aria |
|
על האדם להשמר, / כאשר המזל צוחק. / כי בקלות יכולים הדברים על הארץ / בטרם ירד הערב להשתנות, / כפי שבבוקר לא שיער בנפשו. |
Man nehme sich in acht, / Wenn das Gelücke lacht. / Denn es kann leicht auf Erden / Vor abends anders werden, / Als man am Morgen nicht gedacht. |
6. כוראל |
6. Choral |
|
מי יידע, כמה קרוב קיצי! / הנה חולף הזמן, הנה בה המוות; / הו כמה זריזה וחטופה / יכולה להיות מצוקץ מותי. / אלי, אבקשך דרך דם המשיח: / עשה רק שיהא סופי טוב! |
Wer weiß, wie nahe mir mein Ende! / Hin geht die Zeit, her kommt der Tod; / Ach wie geschwinde und behände / Kann kommen meine Todesnot. / Mein Gott, ich bitt durch Christi Blut: / Mach’s nur mit meinem Ende gut! |
פרגולזי - סטאבט מאטר |
Pergolesi - Stabat Mater |
|
האם המתאבלת עמדה / לצד הצלב בוכיה, / שם תלוי היה בנה. |
Stabat mater dolorosa / juxta Crucem lacrimosa, / dum pendebat Filius. |
|
את נפשה המתייפחת, / חומלת ומתאבלת / פילחה חרב. |
Cuius animam gementem, / contristatam et dolentem / pertransivit gladius. |
|
הו כמה עצובה ומוכת-יגון / היתה המבורכת, / אם הבן-היחיד! |
O quam tristis et afflicta / fuit illa benedicta, / mater Unigeniti! |
|
המקוננת והמתאבלת, / האם הצדיקה, בראותה / את יסוריי בנה עטור-התהילה. |
Quae moerebat et dolebat, / pia Mater, dum videbat / nati poenas inclyti. |
|
מי האיש אשר לא יבכה / בראותו את אם המשיח / בכזה יגון? |
Quis est homo qui non fleret, / matrem Christi si videret / in tanto supplicio? |
|
מי לא יתמלא בחמלה / בהרהרו באם הדבקה / סובלת עם בנה? |
Quis non posset contristari / Christi Matrem contemplari / dolentem cum Filio? |
|
עבור חטאי עמו / היא ראתה את ישוע בעינויו, / מוכה בפצעיו. |
Pro peccatis suae gentis / vidit Iesum in tormentis, / et flagellis subditum. |
|
היא ראתה את בנו הענוג / מת ועזוב, / כאשר נפח את נשמתו. |
Vidit suum dulcem Natum / moriendo desolatum, / dum emisit spiritum. |
|
הו אם, מעיין אהבה / עשי שארגיש את כאבך / שאתאבל איתך. |
Eia, Mater, fons amoris / me sentire vim doloris / fac, ut tecum lugeam. |
|
עשי שישרוף ליבי / באהבת האל המשיח / כדי שארצה אותו. |
Fac, ut ardeat cor meum / in amando Christum Deum / ut sibi complaceam. |
|
מרים הקדושה, העני לבקשתי / שפצעי הצלוב / יופיעו בליבי. |
Sancta Mater, istud agas, / crucifixi fige plagas / cordi meo valide. |
|
עשי שעונשו של בנך / שנשא אותו בכבוד למעני / יהא מנת חלקי. |
Tui Nati vulnerati, / tam dignati pro me pati, / poenas mecum divide. |
|
תני לי לבכות אתך / לקונן על הצלוב, / לכל ימי חיי. |
Fac me tecum pie flere, / crucifixo condolere, / donec ego vixero. |
|
אבקש לעמוד לצדך על יד הצלב, / ולהצטרף אליך / באבלך. |
Juxta Crucem tecum stare, / et me tibi sociare / in planctu desidero. |
|
הבתולה הבחירה, / אל תהיי מרה אלי / תני לי לקונן איתך. |
Virgo virginum praeclara, / mihi iam non sis amara, / fac me tecum plangere. |
|
תני שאשא את מות המשיח, / תני שאקח חלק בסבלו, / ואת זכר פצעיו. |
Fac, ut portem Christi mortem, / passionis fac consortem, / et plagas recolere. |
|
תני שאפצע במצוקה, / שיכור מהצלב, / ומדם הבן. |
Fac me plagis vulnerari, / fac me Cruce inebriari, / et cruore Filii. |
|
שלא אובד בשריפה, / דרכך, הבתולה, אהיה מוגן / ביום הדין. |
Flammis ne urar succensus, / per te, Virgo, sim defensus / in die iudicii. |
|
תני שהצלב ייגן אותי, / מחוזק במותו של המשיח, / ונשמר על ידי החסד. |
Christe, cum sit hinc exire, / da per Matrem me venire / ad palmam victoriae. |
|
כאשר ימות גופי, / עשי שתזכה נשמתי / לתהילת גן העדן. / אמן. |
Quando corpus morietur, / fac, ut animae donetur / paradisi gloria. Amen. |
ENGLISH
РУССКИЙ