פעם זה כך ופעם זה כך

תויות: שונות 21/12/2011 מאת שרון רוזנר

“ההתאמה בין התצלילים המוזיקליים להיבטים של כוכבי הלכת, בה שבעת התוים של הסולם מיוצגים כסדרם על קו הקוטר, עליו מתואר גם הדיאפסון והקונסוננטים שלו, על פי חלוקתם האריתמטית, כפי שמוצאים אותם על המונוכורד, או על כל כלי מיתר. העיגול מתאר את גלגל המזלות, והיבטי כוכבי הלכת, אשר ניתן לראות כיצד הדיאפסון וכל קוי החלוקה שלו מתאימים להם בדיוק, בהשלמה ובניגוד.”

כריסטופר סימפסון, The Division Viol, לונדון 1665.

עבודת האנסמבל שלנו מודרכת ע"י האמונה בכך שהמוזיקה אינה רק אוסף של צלילים יפים, או קישוט שנועד להנעים את זמננו, כי אם ביטוי של מחשבה ושל תפיסת עולם. לכן מתמקדת עבודתנו במציאת הדרך הטובה ביותר להוציא את אותם הרעיונות הגלומים במוזיקה מן הכח אל הפועל.

באקלים התרבותי הנוכחי, המקדש את מראית העין, את המהיר והזול, את הנוצץ והמבדר, ודוחה את כל מה שמצריך שמץ של מחשבה ביקורתית או, ליתר דיוק, מודעות גבוהה יותר, המוזיקה של באך מזמנת לנו ראיה שונה של המציאות, פותחת לנו חלון אל אפשרויות חדשות. היא מאפשרת לנו לעצור מעט, להרהר, ולחוות את קיומנו באופן עמוק יותר.

האתגר הגדול ביותר במוזיקה הזו נעוץ בנטייתנו התרבותית לסמן דברים בתויות, ולחלק אותם לקטגוריות נוקשות: זה כך או כך. אבל ראיה כזו חוטאת לרוח האמיתית של המוזיקה, שהיא חופשית, חמקמקה ולעולם אינה עומדת דום: זרם ארוך של מחשבה שאין לו התחלה ולא סוף.

בהיות המוזיקה, במיוחד עבור באך ובני זמנו, מיקרוקוסמוס המתאר את המאקרוקוסמוס, נוכל לזהות בה את אותה מורכבות בלתי נתפסת ממנה עשוי עולמנו, וגם את הנסתר, את מה שהוא מעבר למילים, שאותו אין אנו יכולים ממש לחוש, אך יודעים אנו כי הוא שם. אז ניווכח כי במוזיקה הזו, כמו בחיים, יש הכל מכל וכל, המתקיים בה בו זמנית, “בהשלמה ובניגוד”, והיא בעת ובעונה אחת שמחה ועצובה, איטית ומהירה, אוקינוס אין-סופי של מחשבה. וככל שנתבונן בה נגלה פנים חדשים, פרטים חדשים ותובנות חדשות: פעם זה כך ופעם זה כך.