שתף בפייסבוק

ליליפונד - לאמיצים בלבד

16/08/2009 מאת שרון רוזנר תויות: אינטרנט סוגיות ביצוע

עדכון: תוכלו להוריד חלק מהפרטיטורות בהן אנו משתמשים בדף התוים שלנו.

בפוסט הקודם שלי כתבתי על אתרים בהם ניתן להשיג תוים בפורמט אלקטרוני (בדרך כלל PDF). כפי שציינתי, ברוב המקרים ניתן להוריד גם את קבצי המקור שמאפשרים לנו לערוך את התווים באמצעות תוכנה לעריכת תוים, כמובן במידה ויש לנו אותה על המחשב. כיום יש מגוון די רחב של תוכנות שונות לעריכת תוים, כאשר עדיין המלכה הבלתי מעורעת בתחום היא פינאלה, שבאופן אישי אין לי מספיק מילים בשביל לגנות אותה, אבל זה רק אני. משום מה, תוכנה זו היא עדיין הכלי שאותו מלמדים בבתי ספר למוזיקה ברחבי העולם, ושאיתו עובדים מוזיקאים רבים, אך בואו ניגש לעניינינו.

עריכת תוים במחשב – כיצד זה עובד ולמה זה טוב?

כמעט כל התוכנות האחרות לכתיבת תוים הן אינטראקטיביות – המשתמש רואה את התוים על המסך ויכול לבצע פעולות עריכה שונות (הוספה, מחיקה, הזזה וכולי) באמצעות העכבר והמקלדת. שיטת עבודה זו היא חזותית בעיקרה, והעבודה בה היא במידה רבה עבודה גראפית – המשתמש שם סימנים מוזיקליים על הדף במקומות מסויימים.

מצד שני, המשתמש מצפה מהתוכנה להיות מסוגלת לבצע פעולות שמחייבות הבנה של התווים – למשל טרנספוזיציה (העברה לסולם אחר), או הפרדה לתפקידים, או אפילו השמעה של התווים ע"י המחשב. פעולות אלה מחייבות את התוכנה להיות “אינטליגנטית” מבחינה מוזיקלית. מאחר שפונקציית ההשמעה היא דבר שמשתמשים רבים מעוניינים בו, הרבה מאמץ נעשה בתחום הזה בשנים האחרונות, וכיום יש תוכנות שמסוגלות להבין טמפו, סימוני ארטיקולציות שונים, דינמיקות וכו’, כך שלמשל מלחינים לסרטים יכולים היום עדיין לכתוב הכל בתוים, ולקבל ביצוע לגמרי לא רע של המוזיקה שלהם ע"י התוכנה.

יש כמובן הרבה סוגים של משתמשים בתוכנות האלו – מוזיקאים ברמות שונות עם מטרות שונות. יש למשל כאלה שמעוניינים לעבד יצירות קיימות להרכבים שונים, יש כאלה שסתם רוצים לשחק עם תווים ולשמוע מה יוצא מזה, יש סטודנטים שצריכים לפתור בעיות בקונטרפונקט, ויש מוזיקולוגים שצריכים דרך להכניס דוגמאות של תווים לתוך מאמרים אקדמיים. לכל קבוצה כזו יש דרישות שונות מהתוכנה ודרכים שונות לעבוד אתה.

אבל מה אני רוצה?

העניין שלי בתוכנות לכתיבת תווים הוא קצת שונה. במשך שנים רבות מאוד, למעשה עד לפני חודשים ספורים, סלדתי מכל הנושא של כתיבת תווים במחשב, בעיקר משום שתמיד החוויה היתה מאכזבת, בין אם באינטרקציה עם התוכנה, ובין אם במוצר הסופי, המודפס. ניסיתי תוכנות שונות – פינאלה (בכל גרסאותיה הרבות), סיבליוס, וגם תוכנה פחות מוכרת בשם איגור, שנראתה לי מעניינת בזמנו. את כל הפתרונות האלה זנחתי בסופו של דבר כי תמיד היה משהו שהפריע לי.

בשנתיים האחרונות צץ צורך חדש שגרם לי לחקור שוב את הנושא – הכנת תפקידים. (בפעם הבאה שתקראו בפייסבוק ש"סיימתי ת’פארטים" תבינו על מה מדובר). ללא-מוזיקאים שביניכם אסביר: כאשר הרכב – בין אם קאמרי או תזמורתי – מנגן יצירה, לכל אחד מהנגנים יש תווים משלו – שבהם מופיע רק התפקיד שלו. לעומת זאת, כיום את רוב היצירות מוציאים לאור בפארטיטורה (מכלול בעברית) שבה מופיעים כל התפקידים ביחד, ושמשמשת בדרך כלל רק את המנצח, או המנהל המוזיקלי.

כאשר אנחנו ניגשים לביצוע יצירה מסויימת, בדרך כלל יהיה מאוד קל להשיג את הפארטיטורה – בין אם באינטרנט או בספריה, או בחנות תוים – אך קשה להשיג את התפקידים. במידה ומצליחים להשיג פארטיטורה באינטרנט, יש סיכוי להשיג קובץ המקור, אשר ממנו ניתן לבצע הפרדת תפקידים, אך פתרון זה בעייתי מהסיבות הבאות:

• צריך את התוכנה איתה נבנה קובץ המקור, ובדרך כלל בגלל כל מיני בעיות תאימות צריך את אותה הגרסא בדיוק.
• הרבה פעמים (במיוחד במקרה של פינאלה) פונקציית הפרדת מצריכה התערבות של המשתמש על מנת שהתוצאה תהיה משביעת רצון.
• לעיתים האיכות של הפארטיטורה עצמה היא בעייתית מלכתחילה – בין אם בחוסר נאמנות למקור או שפשוט מדובר במהדורה שעשויה גרוע – כך שתפקידים טובים לא יכולים לצאת מזה.

תוסיפו לזה את העובדה שרוב המוזיקה שההרכב שלנו מנגן היא סה"כ די נדירה! כן, אנחנו יכולים לרכוש סטים של תפקידים מברנרייטר תמורת הרבה $$$$$, אבל זה קצת מעבר ליכולת שלנו. אם כך מה עושים? האפשרות הבאה היא לחתוך ולהדביק – במובן המילולי. אני וזהר בילינו לא מעט ימים בלצלם עותקים של פארטיטורות ואז לגזור אותם לרצועות שאח"כ היינו מדביקים על גליונות נייר. שולחן האוכל שלנו היה נראה כמו בית חרושת לתוים, אבל בסוף זה עלה לנו על העצבים:

• זה לוקח הרבה זמן.
• התפקידים נראים די רע (תמיד רואים את קוי הגזירה).
• התהליך מבזבז הרבה נייר.
• זה גם גומר את הידיים לגזור כל כך הרבה.
• זה לוקח הרבה זמן!

תוסיפו לכך את העובדה שלעיתים יש צורך לעשות התאמות בטקסט המוזיקלי – למשל להחליף למפתחות מודרניים, או לעשות טרנספוזיציה לחלק מהתפקידים. ברגע שידענו שאנו הולכים לעשות מחזור קנטטות ובו כמות גדולה של יצירות להן אין לנו גישה לתפקידים, כבר ראינו שהולכת להיות לנו בעיה גדולה בנושא התפקידים.

בנוסף לכך היה לנו עוד שיקול שקשור להכנת התפקידים: השאיפה שלנו היא לא רק להשתמש בכלים היסטוריים לביצוע המוזיקה של באך, אלא גם להשתמש ככל הניתן בתווים המקוריים בהם השתמש באך. במקרה של הקנטטות יש כיום גם פארטיטורות מקוריות וגם סטים של תפקידים ששרדו מהביצועים המקוריים של באך עצמו (מצב הישרדות המקורות הוא שונה לכל יצירה, ועל כך ארחיב בפוסט נפרד). 

הבעיה עם מסמכים אלה היא שקשה לקרוא אותם: הם כתובים בכתב יד, בהרבה מקרים ניכר בהם שהם נערכו מאוד בחופזה, והם עושים שימוש במוסכמות שהיו נהוגות לפני 300 שנה, שהן קצת שונות ממה שנהוג היום. עם זאת, החשיבות של התפקידים המקוריים היא שהם מאפשרים לנו לראות את הקנטטות דרך העיניים של מי שניגנו ושרו אותן, ולעיתים מספקים לנו הרבה מידע שפשוט לא קיים בפארטיטורה המקורית, וגם במהדורה המודרנית.

ובכן, מצד אחד רצינו להתבסס ככל הניתן על התפקידים המקוריים בכל מקרה בו הם שרדו, ומצד שני רצינו שיהיה קל לנגנים ולזמרים שלנו לקרוא את התפקידים – וזה אומר תווים ממוחשבים. אם כך, יצאתי לדרך וערכתי מחקר קטן באינטרנט על האופציות העומדות בפנינו.

מדוע רוב התוכנות לא מתאימות לעריכת תפקידים

כפי שכבר ציינתי, ברוב התוכנות לכתיבת תווים תהליך העבודה הוא כמו במעבד תמלילים מודרני, בו עורכים את התוצאה על גבי מסך המחשב. בכל התוכנות האלו, המשתמש אמור לערוך פארטיטורה ואחר-כך להשתמש בפונקציית ההפרדה לתפקידים. עצם התהליך הזה הוא בעייתי מפני שהתפקידים מהווים בעצם מוצר משני של העבודה. כמו כן, בגלל שהתוכנות האלו (בעיקר פינאלה וסיבליוס) בנויות לעשות כל כך הרבה דברים שלא מעניינים אותי, העבודה אתן היתה מתסכלת.

אבל הדבר שהכי הפריע לי היתה העובדה שכדי להשיג איכות טובה של תוים – מראה מסודר ונקי בלי “התנגשויות”, מרווחים טובים בין חמשות, פרישה טובה של תיבות – יש צורך לעשות הרבה עבודה ידנית. הדבר מוכר בעיקר למשתמשי פינאלה: את התוים מכניסים בשניות, אבל כדי שיראו טוב יש להשקיע שעות של עמל עם העכבר ולהסתכן בדלקת גידים. זה האבסורד: מרוב שפינאלה (ודומותיה) מנסה לעשות כל כך הרבה, היא דווקא נכשלת בדבר הכי חשוב לשמו היא נועדה!

אם כך, אחרי שפסלתי את פינאלה וסיבליוס (כן, גם היא לא מספיק טובה), ניסיתי לראות איזה חלופות ניתן למצוא. יש כמובן הרבה תוכנות בעלות אופי חובבני (אני לא אציין אותן כאן), אבל רובן בעצם משמשות כתואמות פינאלה ומציעות את אותו הממשק ואת אותה שיטת העבודה כמו פינאלה וסיבליוס. ויש את ליליפונד.

ליליפונד – משהו קצת שונה

ליליפונד היא תוכנה לכתיבת תוים שעובדת באופן קצת שונה מתוכנות אחרות. בליליפונד הדגש הוא אך ורק על איכות המוצר המוגמר – יוצרי התוכנה בעצם מכנים אותה כתוכנת “סדר דפוס אוטומטי של תוים” ולא “תוכנה לעריכת תוים”. המטרה של ליליפונד היא בראש ובראשונה להגיע לתוים באיכות גבוהה ברמה הטיפוגרפית, ובעצם כל השאר הוא משני.

באתר של התוכנה (שׁהיא דרך אגב גם חינמית וגם תוכנת קוד פתוח) קיים מאמר המסביר היטב מה ליליפונד מנסה בעצם לעשות.

אבל מעבר ליכולות הגבוהות של ליליפונד בסידור התוים על הדף, עצם תהליך העבודה הוא מאוד שונה. ליליפונד היא תוכנה לא אינטראקטיבית. בליליפונד העבודה היא לא חזותית – המשתמש מכין קובץ מקור שבו הוא כותב את המוזיקה בקוד מיוחד (הנה מספר דוגמאות) ואח"כ מפעיל את ליליפונד שמייצרת מקובץ המקור את התוים בפורמט PDF. הנה לדוגמא

כאשר מכינים בליליפונד יצירה בה יש מספר תפקידים, ניתן להפריד כל תפקיד לקובץ משלו, ואח"כ להכין קובץ פארטיטורה ובו קישורים לקבצים השונים המכילים את התפקידים. המשמעות היא שבעצם העבודה כאן היא הפוכה – קודם כל מכינים כל תפקיד בנפרד, ורק אח"כ מחברים אותם לפארטיטורה. מה שיפה בשיטת עבודה זו הוא שברגע שכל התפקידים מוכנים, העבודה בעצם נגמרה, ואת הפארטיטורה מקבלים בחינם! מאחר שהתפקידים הם בעצם אלה שמעניינים אותי, השיטה הזו נראית לי הרבה יותר הגיונית.

עוד דבר שיפה בליליפונד הוא העובדה שכמעט 100% מהזמן שלי מוקדש להכנסת התוכן המוזיקלי למחשב ולא לתיקון של טעויות בסידור התוים על הדף (כפי שהייתי צריך לעשות שוב ושוב בפינאלה.) יש פתרון מובנה לטקסט עבור מוזיקה קולית, ופתרון לבאס ממוספר (קונטינואו), וניתן בקלות רבה אפילו לעשות טרנספוזיציה.

אבל בכל זאת, לליליפונד יש גם חסרון אחד גדול – חוסר האינטראקטיביות (למרות שכיום כבר קיימים פתרונות חלקיים שונים לבעיה זו). בליליפונד אי אפשר לראות טעויות מיד, אלא צריך כל פעם לבצע את ההתמרה ואז לראות היכן טעיתי אם בכלל. אבל ככל שאני משתמש יותר בתוכנה, כך אני עושה פחות טעויות וקצב העבודה שלי משתפר כל הזמן. גם עצם דרך ההכנסה של התוים, באמצעות קודים, יכולה להרתיע רבים, שכן רוב האנשים היום רגילים לעבודה חזותית מול המחשב.

לכן הכותרת של הפוסט הזה היא “לאמיצים בלבד”, שכן רק אנשים אמיצים יעזו להתמודד עמה, אבל לדעתי הכלי הזה שם מאחור את כל הכלים האחרים בכל מה שנוגע לאיכות התוים ולמהירות העבודה. עד עתה הכנתי תפקידים (ואיתם פארטיטורות) לקנטטות 150, 155, 196, 17, ולמיסה בסול מז’ור (שאנו נבצע בעוד כחודשיים), וככל שאני מוסיף להשתמש בליליפונד, אני גם בונה כלים על מנת לחסוך לעצמי עבודה (אני מקווה לחלוק גם את הכלים שלי וגם את המוזיקה בקרוב.)

לסיכום – לאמיצים שבכם: לכו על זה, התוצאה בהחלט שווה את ההשקעה של זמן בלימוד התוכנה. ליליפונד גם מלווה בתיעוד מצויין בסה"כ, ובקהילה מאוד משגשגת של משתמשים ומפתחים. הנה מספר קישורים לאלה שרוצים ללמוד עוד:

• השוואה בין פינאלה לליליפונד
• מדריך למשתמש
• מדריך תיווי
• אוסף דוגמאות תיווי (מאוד שימושי, מסודר לפי נושאים)